Sunday, October 30, 2011

Peshita on Bereishit perek 9


Masoretic Text
Onkelos
English for MT
Peshitta

Bereishit 9:

Some interesting changes marked in bold  red


א וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים, אֶת-נֹחַ וְאֶת-בָּנָיו; וַיֹּאמֶר לָהֶם פְּרוּ וּרְבוּ, וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ.  
וּבָרֵיךְ יְיָ, יָת נוֹחַ וְיָת בְּנוֹהִי; וַאֲמַר לְהוֹן פּוּשׁוּ וּסְגוֹ, וּמְלוֹ יָת אַרְעָא.
1 And God blessed Noah and his sons, and said unto them: 'Be fruitful and multiply, and replenish the earth.
וברך אלהא לנוח ולבנוהי ואמר להון פרו וסגו ומלו ארעא:

ב וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם, יִהְיֶה, עַל כָּל-חַיַּת הָאָרֶץ, וְעַל כָּל-עוֹף הַשָּׁמָיִם; בְּכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה וּבְכָל-דְּגֵי הַיָּם, בְּיֶדְכֶם נִתָּנוּ.  
וְדַחְלַתְכוֹן וְאֵימַתְכוֹן, תְּהֵי, עַל כָּל חַיַּת אַרְעָא, וְעַל כָּל עוֹפָא דִּשְׁמַיָּא; בְּכֹל דְּתַרְחֵישׁ אַרְעָא וּבְכָל נוּנֵי יַמָּא, בְּיַדְכוֹן מְסִירִין.
 2 And the fear of you and the dread of you shall be upon every beast of the earth, and upon every fowl of the air, and upon all wherewith the ground teemeth, and upon all the fishes of the sea: into your hand are they delivered. 
ודחלתכון וזועתכון תהוא על כלה חיותא דארעא ועל כלה פרחתא דשמיא ועל כל דמרחשא ארעא וכלהון נונא דימא באידיכון נשתלמון:


ג כָּל-רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא-חַי, לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה:  כְּיֶרֶק עֵשֶׂב, נָתַתִּי לָכֶם אֶת-כֹּל.  
כָּל רִחְשָׁא דְּהוּא חַי, לְכוֹן יְהֵי לְמֵיכַל:  כְּיָרוֹק עִסְבָּא, יְהַבִית לְכוֹן יָת כּוֹלָא.
3Every moving thing that liveth shall be for food for you; as the green herb have I given you all.
וכל רחשא דחי לבון נהוא למאכולתא איך יורקא דעסבא יהבת לכון כל:

ד אַךְ-בָּשָׂר, בְּנַפְשׁוֹ דָמוֹ לֹא תֹאכֵלוּ.  
בְּרַם בִּסְרָא, בְּנַפְשֵׁיהּ דְּמֵיהּ לָא תֵּיכְלוּן.
4 Only flesh with the life thereof, which is the blood thereof, shall ye not eat.
בלחוד בסרא דבנפשה דמה לא תאכלון:

ה וְאַךְ אֶת-דִּמְכֶם לְנַפְשֹׁתֵיכֶם אֶדְרֹשׁ, מִיַּד כָּל-חַיָּה אֶדְרְשֶׁנּוּ; וּמִיַּד הָאָדָם, מִיַּד אִישׁ אָחִיו--אֶדְרֹשׁ, אֶת-נֶפֶשׁ הָאָדָם.  
וּבְרַם יָת דִּמְכוֹן לְנַפְשָׁתְכוֹן אֶתְבַּע, מִיַּד כָּל חַיְתָא אֶתְבְּעִנֵּיהּ; וּמִיַּד אֲנָשָׁא, מִיַּד גְּבַר דְּיֵישׁוֹד יָת דְּמָא דַּאֲחוּהִי--אֶתְבַּע, יָת נַפְשָׁא דַּאֲנָשָׁא.
 5 And surely your blood of your lives will I require; at the hand of every beast will I require it; and at the hand of man, even at the hand of every man's brother, will I require the life of man. 
וברם דמכון דנפשתכון אתבע מן יד כל חיותא אתבעיוהי ומן אידא דאנשא ומן אידא דגברא ואחוהי אתבע נפשא דאנשא:

ושֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם, בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ:  כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים, עָשָׂה אֶת-הָאָדָם.  
דְּיֵישׁוֹד דְּמָא דַּאֲנָשָׁא, בְּסָהֲדִין עַל מֵימַר דַּיָּנַיָּא דְּמֵיהּ יִתְאֲשַׁד:  אֲרֵי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים, עֲבַד יָת אֲנָשָׁא.
6 Whoso sheddeth man's blood, by man shall his blood be shed; for in the image of God made He man. 
מן דנאשוד דמא דאנשא באנשא דמה נתאשד מטל דבצלם אלהא עביד אדם:

ז וְאַתֶּם, פְּרוּ וּרְבוּ; שִׁרְצוּ בָאָרֶץ, וּרְבוּ-בָהּ.  {ס
וְאַתּוּן, פּוּשׁוּ וּסְגוֹ; אִתְיַלַּדוּ בְּאַרְעָא, וּסְגוֹ בַּהּ.
 7 And you, be ye fruitful, and multiply; swarm in the earth, and multiply therein.' {S}
ואנתון פרו וסגו ואולדו בארעא וסגו בה:



ח וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-נֹחַ, וְאֶל-בָּנָיו אִתּוֹ לֵאמֹר.  
וַאֲמַר יְיָ לְנוֹחַ, וְלִבְנוֹהִי עִמֵּיהּ לְמֵימַר.
8 And God spoke unto Noah, and to his sons with him, saying:
ואמר אלהא לנוח ולבנוהי עמה *** ש :

ט וַאֲנִי, הִנְנִי מֵקִים אֶת-בְּרִיתִי אִתְּכֶם, וְאֶת-זַרְעֲכֶם, אַחֲרֵיכֶם.  
וַאֲנָא, הָאֲנָא מְקִים יָת קְיָמִי עִמְּכוֹן, וְעִם בְּנֵיכוֹן, בָּתְרֵיכוֹן.
 9 'As for Me, behold, I establish My covenant with you, and with your seed after you; 
אנא הא מקים אנא קימי עמכון ועם זרעכון בתרכון:

י וְאֵת כָּל-נֶפֶשׁ הַחַיָּה אֲשֶׁר אִתְּכֶם, בָּעוֹף בַּבְּהֵמָה וּבְכָל-חַיַּת הָאָרֶץ אִתְּכֶם; מִכֹּל יֹצְאֵי הַתֵּבָה, לְכֹל חַיַּת הָאָרֶץ.  
וְעִם כָּל נַפְשָׁא חַיְתָא דְּעִמְּכוֹן, בְּעוֹפָא בִּבְעִירָא וּבְכָל חַיַּת אַרְעָא עִמְּכוֹן; מִכֹּל נָפְקֵי תֵּיבְתָא, לְכֹל חַיַּת אַרְעָא.
 10 and with every living creature that is with you, the fowl, the cattle, and every beast of the earth with you; of all that go out of the ark, even every beast of the earth.
ועם כלה נפשא חיתא דעמכון ועם פרחתא ועם בעירא ועם כלה חיותא דארעא דעמכון מן כל נפקי קבותא ועם כלה חיותא דארעא:

יא וַהֲקִמֹתִי אֶת-בְּרִיתִי אִתְּכֶם, וְלֹא-יִכָּרֵת כָּל-בָּשָׂר עוֹד מִמֵּי הַמַּבּוּל; וְלֹא-יִהְיֶה עוֹד מַבּוּל, לְשַׁחֵת הָאָרֶץ.  
וַאֲקֵים יָת קְיָמִי עִמְּכוֹן, וְלָא יִשְׁתֵּיצֵי כָּל בִּסְרָא עוֹד מִמֵּי טוֹפָנָא; וְלָא יְהֵי עוֹד טוֹפָנָא, לְחַבָּלָא אַרְעָא.
11 And I will establish My covenant with you; neither shall all flesh be cut off any more by the waters of the flood; neither shall there any more be a flood to destroy the earth.'
ואקים קימי עמכון ולא נסוף כל בסר תוב מן מיא דטופנא ולא נהוא תוב טופנא למחבלו לארעא:

יב וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, זֹאת אוֹת-הַבְּרִית אֲשֶׁר-אֲנִי נֹתֵן בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם, וּבֵין כָּל-נֶפֶשׁ חַיָּה, אֲשֶׁר אִתְּכֶם--לְדֹרֹת, עוֹלָם.  
וַאֲמַר יְיָ, דָּא אָת קְיָם דַּאֲנָא יָהֵיב בֵּין מֵימְרִי וּבֵינֵיכוֹן, וּבֵין כָּל נַפְשָׁא חַיְתָא, דְּעִמְּכוֹן--לְדָרֵי, עָלְמָא.
12 And God said: 'This is the token of the covenant which I make between Me and you and every living creature that is with you, for perpetual generations:
ואמר אלהא לנוח הדא אתא דקימא דיהב אנא ביני ולכון ובינת כל נפשא חיתא דעמכון לדרי עלמא:

יג אֶת-קַשְׁתִּי, נָתַתִּי בֶּעָנָן; וְהָיְתָה לְאוֹת בְּרִית, בֵּינִי וּבֵין הָאָרֶץ.  
יָת קַשְׁתִּי, יְהַבִית בַּעֲנָנָא; וּתְהֵי לְאָת קְיָם, בֵּין מֵימְרִי וּבֵין אַרְעָא.
 13 I have set My bow in the cloud, and it shall be for a token of a covenant between Me and the earth.
קשתי יהבת בעננא ותהוא אתא דקימא ביני לארעא:

יד וְהָיָה, בְּעַנְנִי עָנָן עַל-הָאָרֶץ, וְנִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת, בֶּעָנָן.  
וִיהֵי, בְּעַנָּנוּתִי עֲנָנָא עַל אַרְעָא, וְתִתַּחְזֵי קַשְׁתָּא, בַּעֲנָנָא.
14 And it shall come to pass, when I bring clouds over the earth, and the bow is seen in the cloud, 
 ונהוא מא דמסק אנא עננא על ארעא  ותתחזא קשתא בעננא:

טו וְזָכַרְתִּי אֶת-בְּרִיתִי, אֲשֶׁר בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם, וּבֵין כָּל-נֶפֶשׁ חַיָּה, בְּכָל-בָּשָׂר; וְלֹא-יִהְיֶה עוֹד הַמַּיִם לְמַבּוּל, לְשַׁחֵת כָּל-בָּשָׂר.  
וּדְכִירְנָא יָת קְיָמִי, דְּבֵין מֵימְרִי וּבֵינֵיכוֹן, וּבֵין כָּל נַפְשָׁא חַיְתָא, בְּכָל בִּסְרָא; וְלָא יְהֵי עוֹד מַיָּא לְטוֹפָנָא, לְחַבָּלָא כָּל בִּסְרָא.
15 that I will remember My covenant, which is between Me and you and every living creature of all flesh; and the waters shall no more become a flood to destroy all flesh.
ואתדכר קימי דביני ולכון ובית כל נפשא חיתא דעמכון ובית כל בסר ולא נהוון תוב מיא דטופנא למחבלו כל בסר:

טז וְהָיְתָה הַקֶּשֶׁת, בֶּעָנָן; וּרְאִיתִיהָ, לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם, בֵּין אֱלֹהִים, וּבֵין כָּל-נֶפֶשׁ חַיָּה בְּכָל-בָּשָׂר אֲשֶׁר עַל-הָאָרֶץ.  
וּתְהֵי קַשְׁתָּא, בַּעֲנָנָא; וְאַחְזֵינַהּ, לְדֻכְרַן קְיָם עָלַם, בֵּין מֵימְרָא דַּייָ, וּבֵין כָּל נַפְשָׁא חַיְתָא בְּכָל בִּסְרָא דְּעַל אַרְעָא.
16 And the bow shall be in the cloud; and I will look upon it, that I may remember the everlasting covenant between God and every living creature of all flesh that is upon the earth.' 
ותהוא קשתא בעננא ואחזיה לדוכרנא דקימא דלעלם בית אלהא לבית כל נפשא חיתא דכל בסר דעל ארעא:

יז וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, אֶל-נֹחַ:  זֹאת אוֹת-הַבְּרִית, אֲשֶׁר הֲקִמֹתִי, בֵּינִי, וּבֵין כָּל-בָּשָׂר אֲשֶׁר עַל-הָאָרֶץ.  {פ
וַאֲמַר יְיָ, לְנוֹחַ:  דָּא אָת קְיָם, דַּאֲקֵימִית, בֵּין מֵימְרִי, וּבֵין כָּל בִּסְרָא דְּעַל אַרְעָא. 
 17 And God said unto Noah: 'This is the token of the covenant which I have established between Me and all flesh that is upon the earth.' {P}
ואמר אלהא לנוח הדא הי אתא דקימא דאקימת ביני לבית כל בסר דעל ארעא:



יח וַיִּהְיוּ בְנֵי-נֹחַ, הַיֹּצְאִים מִן-הַתֵּבָה--שֵׁם, וְחָם וָיָפֶת; וְחָם, הוּא אֲבִי כְנָעַן.  
וַהֲווֹ בְּנֵי נוֹחַ, דִּנְפַקוּ מִן תֵּיבְתָא--שֵׁם, וְחָם וָיָפֶת; וְחָם, הוּא אֲבוּהִי דִּכְנָעַן.
18 And the sons of Noah, that went forth from the ark, were Shem, and Ham, and Japheth; and Ham is the father of Canaan.
והוו בני נוח דנפקו מן קבותא שים וחם ויפת חם הו אבוהי דכנען:

יט שְׁלֹשָׁה אֵלֶּה, בְּנֵי-נֹחַ; וּמֵאֵלֶּה, נָפְצָה כָל-הָאָרֶץ.  
תְּלָתָא אִלֵּין, בְּנֵי נוֹחַ; וּמֵאִלֵּין, אִתְבַּדַּרוּ בְּכָל אַרְעָא.
 19 These three were the sons of Noah, and of these was the whole earth overspread. 
תלתא הלין בני נוח ומן הלין אתבדרו בכלה ארעא:

כ וַיָּחֶל נֹחַ, אִישׁ הָאֲדָמָה; וַיִּטַּע, כָּרֶם.  
וְשָׁרִי נוֹחַ, גְּבַר פָּלַח בְּאַרְעָא; וּנְצַב, כַּרְמָא.
20 And Noah the husbandman began, and planted a vineyard. 
ושרי נוח עבדא בארעא ונצב כרמא:

כא וַיֵּשְׁתְּ מִן-הַיַּיִן, וַיִּשְׁכָּר; וַיִּתְגַּל, בְּתוֹךְ אָהֳלֹה.  
וּשְׁתִי מִן חַמְרָא, וּרְוִי; וְאִתְגַּלִּי, בְּגוֹ מַשְׁכְּנֵיהּ.
21 And he drank of the wine, and was drunken; and he was uncovered within his tent.
ואשתי מן חמרה ורוי ואתגלי בנו משכנה:

כבוַיַּרְא, חָם אֲבִי כְנַעַן, אֵת, עֶרְוַת אָבִיו; וַיַּגֵּד לִשְׁנֵי-אֶחָיו, בַּחוּץ.  
וַחֲזָא, חָם אֲבוּהִי דִּכְנַעַן, יָת, עֶרְיְתָא דַּאֲבוּהִי; וְחַוִּי לִתְרֵין אֲחוֹהִי, בְּשׁוּקָא.
 22 And Ham, the father of Canaan, saw the nakedness of his father, and told his two brethren without.
וחזא חם אבוהי דכנען ערטליותא דאבוהי וחוי לתרין אחוהי:

כג וַיִּקַּח שֵׁם וָיֶפֶת אֶת-הַשִּׂמְלָה, וַיָּשִׂימוּ עַל-שְׁכֶם שְׁנֵיהֶם, וַיֵּלְכוּ אֲחֹרַנִּית, וַיְכַסּוּ אֵת עֶרְוַת אֲבִיהֶם; וּפְנֵיהֶם, אֲחֹרַנִּית, וְעֶרְוַת אֲבִיהֶם, לֹא רָאוּ.  
וּנְסֵיב שֵׁם וָיֶפֶת יָת כְּסוּתָא, וְשַׁוִּיאוּ עַל כְּתַף תַּרְוֵיהוֹן, וַאֲזַלוּ מַחְזְרִין, וְכַסִּיאוּ יָת עֶרְיְתָא דַּאֲבוּהוֹן; וְאַפֵּיהוֹן, מַחְזְרִין, וְעֶרְיְתָא דַּאֲבוּהוֹן, לָא חֲזוֹ.
23 And Shem and Japheth took a garment, and laid it upon both their shoulders, and went backward, and covered the nakedness of their father; and their faces were backward, and they saw not their father's nakedness. 
ונסבו שים ויפת מרטוטא וארמיו על כתפתא דתריהון והלכו בר בסתראית וכסיו ערטליותא דאבוהון ואפיהון לבסתרהון וערטליותא דאבוהון לא חזו:

כדוַיִּיקֶץ נֹחַ, מִיֵּינוֹ; וַיֵּדַע, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לוֹ בְּנוֹ הַקָּטָן.  
וְאִתְּעַר נוֹחַ, מֵחַמְרֵיהּ; וִידַע, יָת דַּעֲבַד לֵיהּ בְּרֵיהּ זְעֵירָא.
 24 And Noah awoke from his wine, and knew what his youngest son had done unto him.
ואתתעיר נוח מן חמרה וידע כל דעבד לה ברה זעורא:

כה וַיֹּאמֶר, אָרוּר כְּנָעַן:  עֶבֶד עֲבָדִים, יִהְיֶה לְאֶחָיו.  
וַאֲמַר, לִיט כְּנָעַן:  עֶבֶד פָּלַח, יְהֵי לַאֲחוֹהִי.
25 And he said: Cursed be Canaan; a servant of servants shall he be unto his brethren. 
ואמר ליט כנען עבד עבדין נהוא לאחוהי:

כווַיֹּאמֶר, בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהֵי שֵׁם; וִיהִי כְנַעַן, עֶבֶד לָמוֹ.  
וַאֲמַר, בְּרִיךְ יְיָ אֱלָהֵיהּ דְּשֵׁם; וִיהֵי כְּנַעַן, עַבְדָּא לְהוֹן.
 26 And he said: Blessed be the LORD, the God of Shem; and let Canaan be their servant. 
ואמר בריך מריא אלהה דשים ונהוא כנען עבדא להון:

כז יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת, וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי-שֵׁם; וִיהִי כְנַעַן, עֶבֶד לָמוֹ.  
יַפְתֵּי יְיָ לְיֶפֶת, וְיַשְׁרֵי שְׁכִינְתֵיהּ בְּמַשְׁכְּנֵי שֵׁם; וִיהֵי כְּנַעַן, עַבְדָּא לְהוֹן.
27 God enlarge Japheth, and he shall dwell in the tents of Shem; and let Canaan be their servant.
נפתא אלהא ליפת ונשרא במשכנה דשים ונהוא כנען עבדא להון:

כח וַיְחִי-נֹחַ, אַחַר הַמַּבּוּל, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה.  
וַחֲיָא נוֹחַ, בָּתַר טוֹפָנָא, תְּלָת מְאָה וְחַמְשִׁין, שְׁנִין.
 28 And Noah lived after the flood three hundred and fifty years.
וחיא נוח מן בתר טופנא תלת מאא וחמשין שנין:

כט וַיִּהְיוּ, כָּל-יְמֵי-נֹחַ, תְּשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה, וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה; וַיָּמֹת.  {פ
וַהֲווֹ, כָּל יוֹמֵי נוֹחַ, תְּשַׁע מְאָה וְחַמְשִׁין, שְׁנִין; וּמִית.  
29 And all the days of Noah were nine hundred and fifty years; and he died. {P}
והוו כל יומוהי דנוח תשעמאא וחמשין שנין ומית:

No comments:

LinkWithin

Blog Widget by LinkWithin